מהי עריכה לשונית?
עריכה לשונית (או עריכת לשון) היא טכנית בעיקרה. היא מטפלת בתיקוני כתיב ותחביר, בשגיאות זכר-נקבה (השכיחות מאוד במשפטים מורכבים), בתיקוני לכידות וקישוריות בפסקאות, בתיקוני פיסוק, בתיקוני ניסוח קלים, בהאחדת הכתיב המלא הלא-מנוקד, ועוד.
לפי הסדר הנכון, עריכה לשונית תבוא לאחר העריכה הספרותית (אם הוחלט שיש בה צורך) ולפני ההגהה.
נהוג לומר שכל טקסט זקוק לעריכה לשונית ברמה כזאת או אחרת. ואכן, אפשר למצוא שגיאות או שיבושים בכל טקסט ארוך, גם אם כתב אותו אדם משכיל וכישרוני. לפיכך על כל ספר לעבור עריכת לשון (ואחריה הגהה). לעומתה, עריכה ספרותית (או עריכת תוכן) אינה נדרשת בכל טקסט.
עריכת הלשון בספרי עיון דומה לעריכה בספרות יפה, מכיוון שהיא כאמור טכנית בעיקרה.
ומהי הגהה?
הגהה נעשית לאחר העריכה הספרותית ועריכת הלשון. זוהי עריכה טכנית, שמטרתה לגלות שגיאות, השמטות מקלדת, ועניינים אחרים שנעלמו מעיני העורכים. יש לה חשיבות רבה, ואין להוציא לאור טקסט כלשהו לפני שעבר הגהה בידי עורך מיומן.
קריאה מקדימה (לקטורה)
תפקיד הקריאה המקדימה הוא לספק כלים לעורך, לשם מתן עזרה לכותבים בנוגע לכתב היד שלהם. לאחר הקריאה המלאה והקפדנית אמסור לכותבים סקירה של כתב היד, בצירוף תובנות, הארות, הערות והמלצות להמשך הדרך, וכך יקבלו תמונה ברורה וחדה על השלבים הנדרשים כדי להפוך את כתב היד לספר: עריכה ספרותית כן או לא, רמת עריכת הלשון הנדרשת, הגהות וכולי. הכותבים יקבלו גם דוגמאות רבות בגוף הטקסט שממחישות את הצדדים הטובים והבעייתיים שיש לשמר או לשפר, בהתאמה.
קריאה מקדימה (לקטורה) מומלצת בדרך כלל אך אינה בגדר שלב חובה. עם זאת, התשלום על הלקטורה מקוזז במלואו מעלות העריכה, אם יבחרו הכותבים לאחר מכן בעריכה ספרותית.
עריכת לשון | עריכה ספרותית | עריכת ספרים | הגהה לשונית | ויקיפדיה – יצירת ערכים | מילון אבניאון | מילון ספיר | עורך ספרים | עורך לשוני | עורך ספרותי | שירותי עריכה | מילון עברי עברי | כתיבת ערך ויקיפדיה | הגהה | עריכה לשונית | כמה עולה עריכה? | לקטורה | קריאה מקדימה |