עריכה ספרותית

מהי עריכה ספרותית?

עריכה ספרותית (או עריכת תוכן) נכנסת עמוק לתוך הטקסט. זוהי עריכה תוכנית המנסה לפתור בעיות רבות, כגון אִפיון הדמויות ותיקון מִשלב לא נכון בדיאלוגים – כלומר התאמת משלב השפה לדמות, וכמובן גם התאמת המִשלב הלשוני לשפת המְסַפר; תיקוני שלד – הכוללים יצירת פרקים (או ראשי פרקים), עיצוב מבנה הספר מבחינת סדר המְסַפרים (אם יש יותר מאחד), סדר תיאור האירועים וכולי; יצירת “תחבולות ספרותיות” (או ויתור עליהן כשאינן עולות יפה); מחיקת קטעים המכבידים על הקריאה או שאינם רלוונטיים והוספת קטעים חסרים על ידי הסופר, לשם שיפור שטף הקריאה; ועוד.

בעיות מִשלב: יש לוודא שהדמויות בספר, והמְסַפר ביניהן, דוברים מִשלב שפה אחיד והגיוני. משלב מעורב אינו רצוי בדרך כלל (אלא אם כן מדובר בפעולה מכוונת).
מהו מִשלב לשוני? זהו הצורה והדרך שבהן הדמות דוברת את שפתה. הדמות יכולה לעשות שימוש בשפה נמוכה, שפת רחוב, או במשלב גבוה, ספרותי. על המשלב להתאים לביוגרפיה של הדמות ולרקע שממנו באה, כלומר חייבת להיות סיבה ברורה לבחירת המשלב הלשוני של הדמות.

תחבולות ספרותיות כשמן כן הן, תעלולים של הסופר שמנסה לתעתע בקורא, להפתיע אותו ולמנוע ממנו מלקרוא את הספר בשטף. קשה מאוד לבצע זאת, ועל העורך לוודא שהתחבולה עובדת היטב, ולא יש לוותר עליה או לשפרה.
דוגמה לניסיון כזה אפשר לראות כאן (ורק אתם תוכלו לומר אם התחבולה עובדת או לא…)

כמה מהסופרים הגדולים שבאמת יודעים איך לעשות זאת:

עריכת תוכן בספרי עיון

עריכת תוכן בספרי עיון שונה מהותית מעריכה ספרותית, אם כי גם היא מעמיקה יותר מעריכת לשון ומצריכה זמן רב יותר לעבודה. בספרי עיון יש חשיבות גדולה לשלד ולנהירות הטקסט. יש לוודא שהדברים מובנים גם להדיוטות, או לפחות לקוראים שאינם שייכים לתחום הידע של הספר.
יש ספרי עיון המצריכים מהעורך ידע ייחודי בתחום שעליו מבוסס הספר, וטקסטים אחרים מצריכים בעיקר ידע כללי ותשומת לב והקפדה בעבודת העריכה.

מתי צריך עריכה ספרותית?

העורך יכול להמליץ, החברים יכולים לתת עצות, אך בסופו של דבר רק הסופר עצמו מחליט אם לשלוח את הטקסט לעריכה ספרותית (או לעריכת תוכן), או להסתפק בעריכת לשון.

לפי הסדר המקובל והנכון, העריכה הספרותית תבוא לפני עריכת הלשון וההגהה.

קריאה מקדימה (לקטורה)

תפקיד הקריאה המקדימה הוא לספק כלים לעורך, לשם מתן עזרה לכותבים בנוגע לכתב היד שלהם. לאחר הקריאה המלאה והקפדנית אמסור לכותבים סקירה של כתב היד, בצירוף תובנות, הארות, הערות והמלצות להמשך הדרך, וכך יקבלו תמונה ברורה וחדה על השלבים הנדרשים כדי להפוך את כתב היד לספר: עריכה ספרותית כן או לא, רמת עריכת הלשון הנדרשת, הגהות וכולי. הכותבים יקבלו גם דוגמאות רבות בגוף הטקסט שממחישות את הצדדים הטובים והבעייתיים שיש לשמר או לשפר, בהתאמה. 

קריאה מקדימה (לקטורה) מומלצת בדרך כלל אך אינה בגדר שלב חובה. עם זאת, התשלום על הלקטורה מקוזז במלואו מעלות העריכה, אם יבחרו הכותבים לאחר מכן בעריכה ספרותית (בהנחה שיש צורך בכך ובהתאם להמלצות). 



עריכת לשון | עריכה ספרותית | עריכת ספרים | הגהה לשונית | ויקיפדיה – יצירת ערכים | מילון אבניאון | מילון ספיר | עורך ספרים | עורך לשוני | עורך ספרותי | שירותי עריכה | מילון עברי עברי | כתיבת ערך ויקיפדיה | הגהה | עריכה לשונית | כמה עולה עריכה? | לקטורה | קריאה מקדימה |