עריכה ספרותית


מהי עריכה ספרותית?

עריכה ספרותית היא עריכת תוכן הנכנסת עמוק לתוך הטקסט. זוהי עריכה המנסה לפתור בעיות תוכניות רבות, כגון:

  • אִפיון הדמויות ותיקון מִשלב לא נכון בדיאלוגים, כלומר התאמת משלב השפה לדמות, וכמובן גם התאמת המִשלב הלשוני לשפת המְסַפר. ראו הרחבה כאן בהמשך
  • תיקוני שלד ומבנה – הכוללים יצירת פרקים או פירוקם; עיצוב מבנה הספר מבחינת סדר המְסַפרים (אם יש יותר מאחד)
  • עשיית סדר בסדר הזמנים ותיאור האירועים (טיימליין)
  • יצירת "תחבולות ספרותיות" או ויתור עליהן כשאינן עולות יפה. ראו הרחבה כאן בהמשך
  • מחיקת קטעים המכבידים על הקריאה או שאינם רלוונטיים, המונעים את הידוק הטקסט
  • הוספת קטעים חסרים על ידי הסופר לשם מילוי פערים ושיפור שטף הקריאה

בעיות מִשלב: יש לוודא שהדמויות בספר, והמְסַפר ביניהן, דוברים מִשלב שפה אחיד והגיוני – כל דמות והמשלב המתאים לה. משלב מעורב אינו רצוי בדרך כלל, אלא אם כן מדובר בפעולה מכוונת העשויה היטב.
מהו מִשלב לשוני? זהו הצורה והדרך שבהן הדמות דוברת את שפתה ובוחרת במילותיה. הדמות יכולה לעשות שימוש בשפה נמוכה, שפת רחוב, במשלב בינוני או במשלב גבוה, ספרותי. על המשלב להתאים לביוגרפיה של הדמות ולרקע שממנו באה, כלומר חייבת להיות סיבה ברורה לבחירת המשלב הלשוני של הדמות.

תחבולות ספרותיות כשמן כן הן – תעלולים של הסופר שמנסה לתעתע בקורא, להפתיע אותו ולמנוע ממנו מלקרוא את הספר בשטף. כך נרתם הקורא לקריאה פעילה, וזוהי בדרך כלל קריאה מהנה ומתגמלת ביותר. קשה מאוד לבצע זאת כהלכה, ועל העורך לוודא שהתחבולה עובדת היטב, ולא יש לוותר עליה או לשפרה.
דוגמה לניסיון כזה אפשר לראות כאן – קִראו ובחנו אם התחבולה עובדת. אפשר גם להשאיר תגובה בתחתית הטקסט.

ניים-דרופינג מתבקש – כמה מהסופרים הגדולים שבאמת יודעים איך לתחבל תחבולות ספרותיות:

עריכת תוכן בספרי עיון

עריכת תוכן בספרי עיון שונה מהותית מעריכה ספרותית, אם כי גם היא מעמיקה יותר מעריכת לשון ומצריכה זמן רב יותר לעבודה. בספרי עיון יש חשיבות גדולה לשלד ולנהירות הטקסט. יש לוודא שהדברים מובנים גם להדיוטות, או לפחות לקוראים שאינם שייכים לתחום הידע של הספר.
יש ספרי עיון המצריכים מהעורך ידע ייחודי בתחום שעליו מבוסס הספר, וטקסטים אחרים מצריכים בעיקר ידע כללי ותשומת לב והקפדה בעבודת העריכה.

מתי צריך עריכה ספרותית?

העורך יכול להמליץ, החברים יכולים לתת עצות, אך בסופו של דבר רק הסופר עצמו מחליט אם לשלוח את הטקסט לעריכה ספרותית, או להסתפק בעריכת לשון.

לפי הסדר המקובל והנכון, העריכה הספרותית תבוא לפני עריכת הלשון וההגהה.

קריאה מקדימה (לקטורה)

תפקיד הקריאה המקדימה הוא לספק כלים לעורך, לשם מתן עזרה לכותבים בנוגע לכתב היד שלהם. לאחר הקריאה המלאה והקפדנית אמסור לכותבים סקירה של כתב היד, בצירוף תובנות, הארות, הערות והמלצות להמשך הדרך, וכך יקבלו תמונה ברורה וחדה על השלבים הנדרשים כדי להפוך את כתב היד לספר: עריכה ספרותית כן או לא, רמת עריכת הלשון הנדרשת, הגהות וכולי. הכותבים יקבלו גם דוגמאות רבות בגוף הטקסט שממחישות את הצדדים הטובים והבעייתיים שיש לשמר או לשפר, בהתאמה. 

קריאה מקדימה (לקטורה) מומלצת בדרך כלל אך אינה בגדר שלב חובה. עם זאת, התשלום על הלקטורה מקוזז במלואו מעלות העריכה, אם יבחרו הכותבים לאחר מכן בעריכה ספרותית. 

עריכת לשון | עריכה ספרותית | עריכת ספרים | הגהה לשונית | ויקיפדיה – יצירת ערכים | מילון אבניאון | מילון ספיר | עורך ספרים | עורך לשוני | עורך ספרותי | שירותי עריכה | מילון עברי עברי | כתיבת ערך ויקיפדיה | הגהה | עריכה לשונית | כמה עולה עריכה? | לקטורה | קריאה מקדימה |