עריכה ספרותית

מהי עריכה ספרותית?

עריכה ספרותית (או עריכת תוכן) נכנסת עמוק לתוך הטקסט וצוללת לתוכו. העריכה הספרותית היא עריכה תוכנית, המנסה לפתור בעיות רבות, כגון אִפיון הדמויות ותיקון משלב לא נכון בדיאלוגים, כלומר התאמת משלב השפה לדמות, וכמובן גם התאמת המשלב הלשוני לשפת המְסַפר; תיקוני שלד – הכוללים יצירת פרקים (או ראשי פרקים), עיצוב מבנה הספר מבחינת סדר המְסַפרים (אם יש יותר מאחד), סדר תיאור האירועים וכולי; יצירת “תחבולות ספרותיות” (או ויתור עליהן כשאינן עולות יפה); מחיקת קטעים המכבידים על הקריאה או שאינם רלוונטיים והוספת קטעים חסרים על ידי הסופר, לשם שיפור שטף הקריאה; ועוד.

בעיות משלב: יש לוודא שהדמויות בספר, והמְסַפר ביניהן, דוברים משלב שפה אחיד והגיוני. משלב מעורב אינו רצוי בדרך כלל (אלא אם כן מדובר בפעולה מכוונת).
מהו משלב לשוני? זהו הצורה והדרך שבהן הדמות דוברת את שפתה. הדמות יכולה לעשות שימוש בשפה נמוכה, שפת רחוב, או במשלב גבוה, ספרותי. על המשלב להתאים לביוגרפיה של הדמות ולרקע שממנו באה, כלומר חייבת להיות סיבה ברורה לבחירת המשלב הלשוני של הדמות.

תחבולות ספרותיות כשמן כן הן, תעלולים של הסופר שמנסה לתעתע בקורא, להפתיע אותו ולמנוע ממנו מלקרוא את הספר בשטף. קשה מאוד לבצע זאת, ועל העורך לוודא שהתחבולה עובדת היטב, ולא יש לוותר עליה או לשפרה.
דוגמה לניסיון כזה אפשר לראות כאן (ורק אתם תוכלו לומר אם התחבולה עובדת או לא…)

כמה מהסופרים הגדולים שבאמת יודעים איך לעשות זאת:

עריכת תוכן בספרי עיון

עריכת תוכן בספרי עיון שונה מהותית מעריכה ספרותית, אם כי גם היא מעמיקה יותר מעריכת לשון ומצריכה זמן רב יותר לעבודה. בספרי עיון יש חשיבות גדולה לנהירות הטקסט. יש לוודא שהדברים מובנים גם להדיוטות, או לפחות לקוראים שאינם שייכים לתחום הידע של הספר.
יש ספרי עיון המצריכים מהעורך ידע ייחודי בתחום שעליו מבוסס הספר, וטקסטים אחרים מצריכים בעיקר ידע כללי ותשומת לב והקפדה בעבודת העריכה.

מתי צריך עריכה ספרותית?

העורך יכול להמליץ, החברים יכולים לתת עצות, אך בסופו של דבר רק הסופר עצמו מחליט אם לשלוח את הטקסט לעריכה ספרותית (או לעריכת תוכן), או להסתפק בעריכת לשון.

העריכה הספרותית תבוא ברגיל לפני עריכת הלשון וההגהה.