יצא סוף סוף לאור בהוצאת כרמל אחד הספרים הטובים שהיה לי הכבוד לערוך: "קליפקס – הבשורה". אעלה בפוסט נוסף ריאיון עם יהורם ליבונטין, ובינתיים אני מצרף קטע קצר מהספר. רוצו לקנות, קישורים לאתרים של "עברית" וכרמל בסוף:
לאיזי חשוב היה יותר להבין על מה נעצר ומה היה במעצר, ובמה מאשימים אותו.
"זה לא צחוק, דוד יוחאי. הם מסוגלים לעשות דברים איומים. אנשים יכולים להיעצר ולהיכלא בלי הגבלת זמן, אפילו יש שמועות שאנשים נעלמים ככה סתם, בלי הודעה והתראה ובלי שמישהו יודע מה עלה בגורלם, ובגלל הפחד הזה מהמגפה אף אחד לא יפצה פה ויצפצף, כי מי שפולט מילה לא נכונה היום ישר נהיה אנרכיסט, או אפילו פורמליסט, ולכל הפחות אויב העם, ובעצמו יכול להיות נתון בסכנה."
דודהּ האומלל נשבע לה שלא עשה דבר, ואין לו מושג מה נטפלו אליו דווקא, כי שחררו אותו בלי שאמרו לו או שאלו אותו משהו. הדבר היחיד שהצליח להבין מעימות קודם הוא, שבדרך כלשהי זה קשור לדברים שמפרסם באינטרנט גרשון שוביץ, הבעל של החברה הזאת של עדנה פריקלין, רותה שוביץ, שהוא בטוח שהיא יודעת מי זאת, כי סביר להניח ששמעה עליה כבר ממנו. אין לו מושג מה גרשון מפרסם או חושב, אף שהלך אליו הביתה כדי לדבר איתו ולנסות להבין מה הוא רוצה ולבקש ממנו שיניח לו. הוא לא הצליח להבין כלום מגרשון שוביץ, אבל נראה שגרשון שוביץ הזכיר אותו בדברים שהוא כתב, אף שהוא לא מבין באיזה הֶקשר ולא ברור לו למה. כך או כך, נראה לו שהם פחות מוטרדים ממנו ויותר מוטרדים מגרשון שוביץ, ומבינים שאין לו, לדוד יוחאי, שום קשר לעניין, וגם אם הם לא לגמרי בטוחים בזה, אין לו ספק שיבינו בסוף, כי הוא באמת לא מתעניין בכל הדברים האלה — וגם לא מבין בהם שום דבר. בכל מקרה, אין לו הרבה מה לעשות, כי גרשון שוביץ הוא משוגע לגמרי.
"אז לא הבנתי, דוד יוחאי, מה אתה אומר עכשיו? ככה סתם באו ועצרו אותך, ואז החזיקו אותך לבד במעצר לילה שלם, ואז ככה סתם שחררו אותך בלי להגיד לך כלום? בלי לחקור אותך? בלי שום הסבר?"
"לא יודע מה להגיד, איזי, אולי רק רצו להפחיד אותי, כדי שאתרחק מגרשון שוביץ, או אולי ההפך, להשתמש בי כדי להתקרב אליו. גם בשביל מה הם נטפלים אליו אני לא יכול להגיד. הוא נראה לי מסוכן בערך כמו שסרדין יכול להיות מסוכן ללווייתן."
"גם דג קטן יכול להיות מסוכן אם הוא נתקע לך בקנה הנשימה."
"יכול גם להיות שהם התכוונו לחקור אותי, ופשוט לא הספיקו כי העורך דין שלי הגיע ואילץ אותם לשחרר אותי לפני שהתכוונו."
"עורך דין? על איזה עורך דין בדיוק אתה מדבר? מאיפה יש לך עורך דין פתאום? אתה לא יודע שאין עורכי דין היום בעניינים כאלה? הרי ביטלו לכולם את ההרשאות. אתה מרגיש קצת מבולבל, דוד יוחאי."
"חיליק קצ'קס, זוכרת אותו? הבן דוד של פולה גור־חנה. אני לא יודע אם ביטלו את ההרשאות או לא ביטלו, ומה יש ומה אין, אבל עובדה שהוא בא, ובתור העורך דין שלי הצליח להיכנס פנימה ולשחרר אותי."
"חיליק קצ'קס? אתה לא רציני. איזה עורך דין הוא? ממתי?"
"הוא עבר קורס מזורז, ככה הוא אומר. מסתבר שיש דברים כאלה והוא קיבל הסמכה, ככה הוא אומר. נכון שהוא אומר גם שהוא לא התעסק בזה עד היום, אבל כשפולה הזעיקה אותו הוא בא — והצליח מהר מאוד לשחרר אותי."
"חיליק קצ'קס? אנחנו מדברים על אותו אחד? החרמן המטומטם הזה, שכל פעם שהוא רואה אותי הוא מסתכל עליי כמו טכנאי רנטגן מרייר, שלא לדבר על ההצעות המגונות המפגרות שלו. שתדע לך, דוד יוחאי, שרק בשבילך ובשביל החברה שלך, פולה גור־חנה — שהיא סך הכול אישה שאני מכבדת… ואפילו מחבבת… על כל פנים יותר מכל הידידות שלך — התאפקתי ולא נתתי לו סטירה עד היום, או מה שיותר מגיע לו, בעיטה בביצים. לא יודעת, דוד יוחאי, משהו פה לא מריח לי טוב. הם יכולים להחזיק אנשים כמה שהם רוצים ולעשות מה שהם רוצים. היום אין יותר זכות לאף אחד לקבל ייצוג של עורך דין כשזה נוגע לחקירות של מִנהלת השלום והפיוס. אנשים נעלמים — ואי־אפשר אפילו לשאול שאלות, ורק קצ'קס הדביל הזה, בובת עורך דין של קורס מזורז, בא ככה סתם ומשחרר אותך בלי שאפילו חוקרים אותך? משהו פה לא מריח לי טוב."
היה משהו בדבריה. גם קליפקס לא היה יכול להתכחש שהסיפור נשמע קצת מוזר, אבל הוא לא ראה למה יש להתעמק בכך. הוא שמח מאוד להתכרבל במיטה הרחבה והנוחה בביתו שלו, שירש מדודתו בתיה סחוסה, במקום לרבוץ חסר אונים על הספסל הקשה והצר בתא המעצר האפל והאטום שבבניין בית המשפט המחוזי הישן, בלי לדעת מה יֵלד העתיד, ואם חיליק קצ'קס הצליח לגרום לשחרורו, אחת היא לו באיזו דרך זה קרה — אם זה היה בזכות כישוריו המשפטיים או בשל יכולת אחרת שבאמתחתו."
"לפעמים צריך גם לתת קרדיט כשזה מגיע," סיכם את הנושא," והאמת הפשוטה היא שלולא הוא, עדיין הייתי במעצר. אבל אם עוד פעם הוא ידבר אלייך לא יפה, תגידי לי — ואני אתן לו בעיטה בביצים בעצמי."
אחר שבריגיט צמדוס, במחויבות ובהתמדה, באה לבדוק מה שלומו בפעם השלישית ביום השלישי לשחרורו, החליט יוחאי קליפקס שהגיע הזמן לנהל איתה שיחה בדבר יחסיהם. הוא הכיר בשום רגש בזכותה המלאה להיפגע, לקח על עצמו אחריות מלאה, אמר שהיום הוא מכיר בטעות האיומה שעשה, מבין כמה היא חשובה לו וכמה הם מתאימים וטובים זה לזה, ושחבל שיחמיצו את מה שייתכן שהוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות להם בחייהם. בקצירת האומר ביקש את מחילתה והציע שיפתחו דף חדש ונקי שבו יִרבו חייהם המשותפים ששון ושמחה, אמון ואהבה.
בריגיט אמרה שהיא שמעה את מה שיש לו להגיד ותחשוב על זה, שזה לא כזה פשוט, כי אמון שנשבר לא יכול ככה סתם לצמוח מחדש יש מאין, שיש שיקולים לכאן ולכאן, והיא לא יכולה לתת תשובה כלאחר יד, אבל אמרה שתשקול ותראה. לפני שהלכה נישקה אותו על לחיו לפרידה.
על אף הצהרותיה, לא היה לו ספק שהיא תחזור אליו. והיא אכן חזרה. וכמו שצפה, היא האכילה אותו מרורים. ושלא כמו שצפה, אלה לא פחתו והתמעטו עם הזמן עד היעלמות מוחלטת, אלא להפך, הלכו והתגברו והתפרסו כמעט על פני כל הספקטרום של ישותו, עד שהפכו את חייו לכור מצרף עלי אדמות.
מששינה יוחאי קליפקס את גישתו, משהחליט במודע להיות כרוך אחרי בריגיט צמדוס, לחלות את פניה ולהיות קשוב לכל נים מעורער באישיותה, מתוך מחשבה שכך ירגיע את חששותיה ויוכל לבנות איתה חיים משותפים, משנתן יוחאי קליפקס את הכוח בידיה של בריגיט צמדוס, היא הפכה למפלצת.
שלום רב.
אין דבר כזה "ארכיבאי" כמו שאין גם "ארכיבר". אלו מושגים שעבר זמנם ואינם תקינים מזמן. אותו דבר לגבי "ארכיב". המונחים הנכונים הם "ארכיונאי" ו"ארכיון". אתה מוזמן לעיין במילון המעודכן למושגי הארכיונאות באתר האקדמיה ללשון העברית. אנא תקנו זאת. בהצלחה עם הספר. דודו אמיתי – יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע
שלום דודו.
תודה כנה ונקייה מציניות על תגובתך המלומדת והנכונה.
אכן, יש מילים רבות שהוענקו להן חלופות עבריות עדכניות, והמילה "ארכיב" באמת ארכאית ולא עדכנית.
עם זאת, אתה צריך לזכור שבסיפורת יש לסופר חירות בבחירת הלשון שבה הוא כותב, ובבחירה הזאת יש לפעמים מסר וכוונה. וזה בדיוק המצב בספר "קליפקס".
ליבונטין כותב כאן בשפה גבוהה, מעושה, שמשרתת את הטקסט במדויק, ולפיכך המילה "ארכיבאי" היא בחירה מודעת ומתבקשת.
אגב, המילה "ארכיונאי" שהעדפת מקורה ביוונית, כמו גם המילה "ארכאי" שעשיתי בה שימוש כאן. אני מקווה שלא יבוא מאן דהו (אופס, קפץ לי צירוף ארכאי) ויטען כך כנגדך וכנגד האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. כמובן, אם זה יקרה יש בידך טיעונים כבדים ונוקבים שתוכל להטיח בו בתגובה.
בברכה כנה,
ינון